מבנים | עיתון לענף הבנייה

9 תכנון משלים מלחה אך מאוחר יותר, בימי המנדט הבריטי ואילך, בהיות המתחם בפאתי העיר, הפך ל"חצר אחורית" וקלט לתוכו לאורך ההיסטוריה פונקציות של "שולי עיר". המתחם, הגובל בתחנת הכוח רידינג ובשדה התעופה "שדה דב", כולל בתוכו מבנה בית לוויות שאינו פעיל, מתקנים של חברת החשמל (בכללם מכלי דלק ריקים, שטח לוגיסטי ותחנת משנה), מסוף תחבורה ציבורית, חניון חנה וסע, מתקני ביוב עירוניים ועוד. ברבות השנים, עם התפתחות העיר צפונה, והפיכת נמל תל אביב למתחם מסחר ובילוי, נותר המרחב שבגב הנמל בואכה רידינג כ"חור שחור" בלב הרקמה העירונית החיה והתוססת. מכירה בחשיבותו, אך מצבו 5/2 תוכנית המתאר המחוזית תמ"מ הנוכחי רחוק מלשקף את מיקומו הייחודי והאטרקטיבי בנוף העירוני כשוכן בנקודת המפגש בין מערך השטחים הפתוחים של נחל הירקון ותוכנית המתאר של 5/2 ורצף חופי הים של תל אביב-יפו. תמ"מ ) הגדירו את ייעודי הקרקע של המתחם כאזור 5000/ תל אביב (תא מ' לאורך הגדה 80- למבני ציבור והשאירו רצועה ברוחב של כ הצפונית של נחל הירקון, בין מתחם רידינג לרחוב אבן גבירול, כשטח ציבורי פתוח – פארק. כאדריכלי הנוף של תוכנית בניין עיר (תב"ע) של המתחם, בעריכת מנספלד קהת אדריכלים, ובהובלת צוות צפון של עיריית תל אביב, חיפשנו, ביראת כבוד, את הדרך והייעוד למפרק ייחודי זה שבין נחל הירקון לחוף הים ולטיילות שלאורכם. תהליך התכנון הארוך, שנמשך כבר שנים מספר, כולל חיפושים ותהיות לגבי אופיו הנכון של השטח הפתוח. מצאנו כי ההתייחסות הנופית לרצף הליניארי של חופי הים מבת ים ועד הרצליה וצפונה, וכן לאורך נחל הירקון מהמקורות למורד ולמפגש עם הים, מבוסס על "דו שיח" עם יחידות הנוף שבו הוא עובר. כל קטע קיבל פיתוח בהיבט נופי-אקולוגי-אדריכלי שונה וייחודי תוך שמירה על רצף המעבר להולכי רגל ורוכבי אופנים. הבנה זו חיזקה את התפישה כי הפארק במתחם רוקח אבן גבירול יהיה מבוסס על הערכים הנופיים הייחודיים לו. המרכיבים הדומיננטיים ביותר במתחם מתבססים על "ארכיאולוגיה תעשייתית" – שרידי האלמנטים התעשייתיים של המתחם של חברת החשמל ורידינג בכלל ומכלי הדלק הריקים בפרט. הוגדר תחום לבחינת אלמנטים לשילוב בפארק באופנים שונים, והוחל בהכנת תיק תיעוד ושימור. התקבלה החלטה כי שלושת מכלי הדלק הגדולים הריקים ישולבו בפארק ולא יפורקו, כפי ששקלה עיריית תל אביב בתחילת הדרך. שניים מהמכלים ישמשו כמבנים שיכילו פעילויות פנאי, ואחד ישומר באופן סמלי כמעטפת פתוחה. אחת הסוגיות המרכזיות שבהן התחבטנו במהלך התכנון הייתה סוגיית המים. איזה מקום יש למים כמרכיב בפארק שממוקם על גדת נחל חי ובקרבה שכזאת לים? התכנון עבר תהפוכות בהתייחסות לנושא. בתחילה, לא חשנו בצורך בתכנון גוף מים שיתחרה בגופי המים הטבעיים הסמוכים. אבל עם פרסום תוצאות התחרות הפומבית של האי הירקוני (ששוכן בגדה שממול) עלה רעיון של דו-שיח "שתי גדות לירקון". האקולוג עמיר בלבן הצטרף לצוות התכנון, כדי לבחון השבת המלחות כגופי מים אקולוגיים גם בגדה הצפונית. נבחנו חלופות להיקף ולאופי המלחות מבחינה אקולוגית ומבחינה עיצובית. לאחר בחינת התרחישים גם מול רשות נחל הירקון, כולל הצעה ל"טשטש" את הקו המובהק והמוסדר של גדת הנחל בחזית המתחם, התברר כי הקמת המליחה לא תצלח וביטול הסדרת הגדה אינו ישים במרחב זה. הצעה נוספת שעלתה בהיבט אקולוגי ונופי הייתה לייצר גוף מים מתוקים, שייתן מענה אחר ונוסף למופע מי המלח החוזרים מהים במעלה פתחת נחל הירקון. בתיאום עם יועץ הניקוז והידרולוג הפרויקט, ובראייה של בנייה ירוקה, בוטלה מערכת הניקוז התת- קרקעית שתוכננה לאורך הדרך התוחמת את הפארק כך שהנגר העילי של כל המתחם המבונה יכוון אל גוף האיגום והשהייה בפארק. האגם יוכל להיות חי ופעיל במהלך השנה כולה, ובקיץ ינותבו אליו מי המזגנים מהמתחם הסמוך הכולל מבני ציבור בהיקפי בנייה ניכרים שיספיקו להרטבת גוף המים. מיקומו הייחודי של מתחם רוקח אבן גבירול, הוא העומד בבסיס הפוטנציאל הגלום בתכנונו כאזור המהווה חוליה מקשרת בין העיר הוותיקה שמדרום לנחל הירקון לעיר החדשה המתוכננת לקום מצפונו, מרחב שמהווה מחבר ומפרק חשוב בין שתי מערכות מים ליניאריות משמעותיות - טבעיות ועירוניות. תהליך התכנון הסטטוטורי המורכב והמאתגר (שנמצא בעיצומו) מאפשר לבנות פלטפורמה בנקודת מפגש משמעותי זה, למימוש מרחב ציבורי איכותי לתועלת העיר והמטרופולין. עורכי עיריית תל אביב-יפו בהובלת צוות צפון; מזמין התוכנית: צוות התכנון בני מאור; ניהול: מנספלד קהת אדריכלים. התב"ע: אדריכלית במשרד גרינשטיין הר-גיל אדריכלות נוףתכנון סביבתי: נוף דפנה גרינשטיין, אדר' נוף טלי מרק. הדמיה, מבט תקריב לעבר נוף המים תכנית: נספח הנוף לתב"ע מתחם רוקח אבן גבירול (אדריכלים: מנספלד קהת, אדריכלות נוף: גרינשיין הר-גיל)

RkJQdWJsaXNoZXIy NTkzMDY=